[:he]עד לשנת 2007 רוב בנייני המשרדים היו בבעלות של חברות יזמיות. כניסתם של משקיעים חדשים לענף, שינתה את יחסי הכוחות ושיפרה את מעמדם של שוכרי משרדים. למה ואיך?
יאיר לוי על שינוי ששיפר את מצבם של השוכרים בבנייני משרדים
בעשור האחרון בעקבות שינוי מהפכני באופי הבעלות על בנייני המשרדים, התחזק מעמדם של השוכרים בתהליך מו״מ על תנאי השכירות. מה היה השינוי ומי המרוויח העיקרי ממנו?
המונופול של חברות יזמיות בבנייני משרדים
עד לשנת 2007, רוב בנייני המשרדים בישראל היו בבעלות של חברות יזמיות- כלומר, כל בניין הוחזק במלואו ע״י חברה אחת, ודמי השכירות עבור מ״ר של שטח משרדי בבניין x נקבעו במחיר מסויים ובלי הרבה גמישות, וזאת כדי לשמור על ערך הבניין.
שינויים בעקבות כניסתם של המשקיעים הפרטיים
השינוי בענף החל עם כניסתם של משקיעים פרטיים לתחום. משקיעים אלה החלו לחבור בקבוצות רכישה, ולהקים בנייני משרדים- לכל משקיע שטח משרדים בהתאם להשקעתו, והוא מנהל אותו כראות עיניו. וכך, במקום מחיר קבוע למ״ר בבניין מסויים, עומדות בפני השוכר יותר אפשריות.
השוק התחרותי שנוצר עקב כניסתם של המשקיעים הפרטיים
משקיע שלחוץ להשכיר את הנכס שלו, יציע מחיר נמוך יותר מאחר שיכול להרשות לחכות עד שימצא שוכר שיהיה מוכן לשלם יותר. והשוכרים, יוצאים נשכרים מכל הכיוונים שכן ריבוי האלטרנטיבות מעניק להם יתרון משמעותי בעת ניהול מו״מ.
זכרו, השכרת משרדים בבניין בבעלות קבוצת רכישה מתאימה ומעניקה יתרון לחברות שזקוקות לשטח של עד 1,000 מ״ר, מי שזקוק לשטחים גדולים יותר יתקשה בבניינים אלה לקבל רצף של שטח ובעל בית יחיד.[:]